אם אתם בטוחים כי יש לכם פטנט ביד, אתם חייבים להתנהל במלוא הזהירות, וכמובן שגם על פי הספר.

הליך רישום פטנט בישראל מצריך מספר שלבים, כשחריגה ולו במעט מאחד מהם עלולה להביא לכך שהפטנט יילך לאיבוד. אם גם אתם לא יודעים איך להתחיל, או כמה זה צפוי לעלות לכם, כדאי מאד שתקראו את המדריך הנוכחי.

השלבים של רישום פטנט

רישום פטנט כאמור אינו דבר פשוט. הצעד הראשון שיש לעשות הוא לוודא בכל מאת האחוזים שאכן מדובר כאן בפטנט: כלומר, שאף אחד לא חשב לפניכם על הרעיון, המוצר או הפיתוח.

האינטרנט הוא מקום בו אפשר להתחיל, אבל לא תמיד תמצאו בו תשובות מספקות וחד משמעיות. יש שימליצו לפנות בשלב הזה למומחים, שיחקרו את מאגרי הפטנטים השונים.

השירות כרוך בתשלום של כמה אלפי ולרוב גם עשרות אלפי שקלים, אבל מצד שני הוא עשוי להקל מאד על ההתנהלות בשלבים הבאים, ולמנוע מצב בו העבודה תיעשה לריק.

חשוב לציין – לא כל אחד יכול לרשום פטנט ויש לדעת כי ישנם תנאים מקדימים לרישום פטנט בחוק שכדאי לשים עליהם את הדעת לפני ש"רצים" לרשום ולהוציא אלפי שקלים לחינם.

השלב הבא הוא הגשת בקשה לפטנט, שמצריכה מכם לשלם אגרה לרשות הפטנטים. סכום האגרה משתנה מפעם לפעם, אבל בכל מקרה מדובר בסכום לא פשוט העומד על כ-2,000 ש"ח.

יש מספר סעיפים בבקשה שעשויים לייקר אותה עוד יותר, תמורה אגרה של כ-500 ש"ח על כל תביעה החל מהתביעה ה-50 בבקשה החדשה, אגרת בקשה ל-50 העמודים שאחרי ה-100 הראשונים (כ-250 ש"ח), בקשה להארכת מועד (כ-200 ש"ח לכל חודש) ועוד.

החדשות המעט יותר מעודדות הן שבעקבות שינויים בתקנות של השנים האחרונות יישויות קטנות (גופים שמחזור הפעילות הכלכלי שלהם אינו עולה על 10 מיליון ש"ח בכל שנה) המפתחות פטנטים יכולות לקבל הנחה בגובה של עד 40% במחיר אגרות ההגשה והבקשה. לכן מומלץ לבדוק תמיד את האפשרות הזו לפני שיוצאים לדרך, כי מדובר בסכומים משמעותיים שניתן לחסוך בדרך זו.

שימו לב שבשלב זה נהוג להגדיר מהו בדיוק הפטנט המבוקש, כאשר ניתן לדוגמא לרשום פטנט זמני שיהיה חלקי בעלויות נמוכות יותר. מטרת הבקשה הזמנית היא "לתפוס את הפטנט" עד שתושלם הבקשה המלאה של הפטנט. ברמה הכללית פטנט רשמי אמור להיות תקף לעשרים שנה, כשלאחר תקופה זו חייבים לחדש אותו – מה שכמובן כרוך בעלויות נוספות.

הבעיה: כל מדינה מצריכה רישום מחדש

בעידן גלובאלי כמו זה שאנחנו חיים בו, זה נראה טבעי שהממציאים ירצו לרשום את הפטנט שלהם ביותר מאשר מדינת ישראל בלבד: פעמים רבות הרישום נעשה בעשרות מדינות נוספות.

החדשות הרעות מהבחינה הזו הן שבכל מקרה של רישום צריך להתחיל את העבודה מאפס, כלומר, להגיש בקשה ייעודית במדינה הרלוונטית, על כל העלויות הכרוכות בכך. יש מדינות בהן יהיה צורך באגרות נוספות, דוגמת אגרות פרסום או חידוש.

מכאן נובע שקשה מאד לספק תשובה חד משמעית לשאלת עלות הרישום של הפטנטים, שמשתנה בכל מקרה על פי הדפוסים העיקריים שלו, סוג הפטנט, מספר המדינות בהן רושמים אותו וכן הלאה.

עם זאת ברור שמדובר בסכומי עתק, שעשויים להגיע למאות אלפי שקלים. במצב הדברים הזה לא מפתיעה העובדה שרבים המעוניינים להוציא לפועל פטנט מבינים שבשלב זה או אחר הם יצטרכו לקבל מימון לשלבים השונים של התהליך ופונים לגיוס משקיעים פוטנציאליים.

מה גם שעד עכשיו לא דיברנו על עלות ההפקה של הפטנט הלכה למעשה (אם מדובר במוצר פיזי), שמצריכה דיון בפני עצמו. מצד שני פטנט מוצלח עשוי להחזיר את ההשקעה שנעשתה עליו, ובגדול.