הליך פשיטת רגל ופתיחת דף חדש ונקי מבעיות כלכליות

אנחנו חיים במציאות כלכלית לא פשוטה, כשעבור אנשים רבים היא אפילו עגומה. כאשר החובות מגיעות למימדי ענק, וכשההחזרה שלהם מוטלת בספק, הליך פשיטת הרגל עשוי להיות מתבקש ואפילו מובן מאליו. פשיטת רגל ברמה הכללית היא הליך חדלות הפירעון שחל על יחידים (להבדיל מפירוק חברות עסקות), ולמעשה מגדיר שהוא לא יכול להשיב את החובות במצב הכלכלי הנוכחי שלו.

בין הסיבות שעשויות להביא לרצון להכריז על פשיטת רגל הוא קבלת הגנה מפני הנושים, מה שימנע "התעמרות" של הנושים וגם הרשויות בו. פשיטת הרגל מאפשר להסדיר את הליך כינוס הכנסים של האדם החייב, בהנחה שחלוקה זו עשויה להחזיר את החוב, בחלקו או כולו. בנוסף, באמצעות פשיטת הרגל יכול האדם להתחיל דף חדש מבחינה כלכלית, ואולי אפילו לחזור למוטב.

השלבים לביצוע פשיטת רגל

פשיטת רגל במובן מסוים הייתה קיימת כבר בתקופת התנ"ך, תחת המונח שמיטת כספים. ברור שבמהלך השנים הותאם הנושא למאפיינים המשתנים של התקופה. כיום הנושא של פשיטת רגל בישראל מוגדר באופן מסודר בחוק, כשהכונס הרשמי הוא שאחראי על הנושא בפועל. במצבים של פשיטת רגל משמש הכונס הרשמי נאמן, אלא אם בית המשפט מחליט למנות נאמן פרטי – אז התפקיד של כונס הנכסים הוא לפקח עליו.

בגדול, הליך פשיטת רגל בישראל כולל ארבעה שלבים עיקריים. תחילת הדרך היא בהגשת הבקשה לפשיטת רגל, בקשה המוגשת לבית המשפט המחוזי (הוא זה שהסמכות שלו בישראל היא לעסוק בתחום). הגשת הבקשה מצריכה הבעת עמדה מצד כונס הנכסים, כך שברוב המקרים תתווסף לבקשה חוות הדעת המנומקת שלו. שימו לב שאת הבקשה יכולים להגיש הן האדם החייב, הן אחד מהנושים שלו והן רשות רשמית בישראל.

השלב השני הוא צו כינוס, שיתחיל עם מתן צו כינוס מטעם בית המשפט. המטרה העיקרית של צו הכינוס היא אחת: להביא לעיוב ההליכים המשפטיים והפיננסיים העומדים נגד האדם החייב, כולל הליכים שמתקיימים של הוצאה לפועל. מן העבר השני של המשוואה, צו הכינוס מגביל בצורה משמעותית את הפעילות הכלכלית של האדם החייב, למשל איסור עבורו לפתוח חשבון בנק או אפילו לבצע פעולות כלכליות שונות.

צו הכינוס עשוי להגדיר את הסדר התשלומים מצד האדם החייב, למשל תשלום חודשי שעליו לשלם לקופת הכינוס שמנהל הכונס הרשמי של אותו תיק. במסגרת צו הכינוס נדרש האדם החייב לדווח באופן תקופתי על המצב הכלכלי שלו, במטרה לראות איך הוא משתנה לכאן או לכאן.

הלאה, לשלב השלישי בו עשויה להיות ההכרזה הרשמית על האדם כפושט רגל – זאת במידה שהמתקיימים התנאים להכרזה (אחרת, עשוי ההליך להסתיים בזה הרגע). מתן צו פשיטת הרגל מאפשר לאסוף את נכסי האדם החייב ולחלק אותם לנושים. עיקרון החלוקה הוא בהתאם לשני כללי יסוד: עיקרון העדיפות (ראשית יקבלו את החובות הנושים המובטחים, לאחר מכן הוצאות ניהול הליך פשיטת הרגל ולאחר מכן חובות בדין קדימה ויתר החובות) ועיקרון השוויון.

על פי עיקרון זה במקרה של נושים שדרגת העדיפות שלהם זהה, יבצעו את החלוקה בצורה פרופורציונלית לשיעור הנשייה מתוך כלל חובות האדם הנמצאים בדרגה זהה.

הליך פשיטת רגל מגיע לסיומו בצו ההפטר. בית המשפט יעניק אותו כאשר הוא ישתכנע בכל מאת האחוזים כי החייב שילם את מה שהיה יכול לשלם, כך שהמשך התהליך הופך לחסר תועלת. עם מתן צו ההפטר יימחקו חוות העבר של פושט הרגל שלא נגבו במסגרת השלבים הקודמים, וגם ההגבלות הפיננסיות לגביו יתבטלו להן. התוצאה היא פתיחה אפשרית של דף חדש, ובעיקר נקי, מבחינה כלכלית.

צריכים לעבור הליך פשיטת רגל? עורך דין מקצועי בתחום ידאג שתעברו את התקופה הקשה בשלום.




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>