חלוקת עזבון על פי החוק

דיני הירושה במדינת ישראל, אשר מסדירים את סוגיית חלוקת רכושו של אדם לאחר פטירתו, מבוססים על חוק הירושה תשכ"ה-1965, אשר קובע את אופן חלוקת עזבונו של הנפטר. החוק עצמו מגדיר שתי דרכים לחלוקת רכושו של הנפטר, וזאת בהתאם לשאלה האם הנפטר הותיר אחריו צוואה בעלת תוקף משפטי, או שלא.

חשוב לזכור כי עיקרון הבסיס, עליו מתבססים דיני הירושה במדינת ישראל, הוא השאיפה למלא אחר רצונו האמתי והאחרון של הנפטר, וזאת ככל שהדבר הינו בגדר הניתן. מסיבה זו, העדיפות הראשונה היא למלא אחר צוואתו האחרונה של הנפטר, ורק במידה והדבר אינו בגדר האפשר החוק מגדיר נהלים מפורטים בדבר אופן חלוקת העזבון. במקרים רבים ממונה מנהל עיזבון אשר אחראי לניהול הרכוש עד אשר יחוק בין היורשים.

במידה וקיימת צוואה בעלת תוקף משפטי

ככל שהמנוח הותיר אחריו צוואה העומדת בכללים שנקבעו במסגרת חוק הירושה, ומשכך היא בעלת תוקף משפטי, הרי שחלוקת עזבונו של הנפטר נעשית בהתאם לתכתיביה. על מנת להוציא את הצוואה אל הפועל לאחר פטירתו של המוריש, יש ראשית לפנות למשרדי הרשם לענייני ירושה, וזאת לשם הוצאת צו קיום צוואה.

לאחר הגשת הבקשה, מחובתו של הרשם לענייני ירושה להמתין למשך תקופת זמן של 14 יום, וזאת על מנת להעניק אפשרות לכל אדם המעוניין בכך להגיש התנגדות להוצאת הצו. ככל שלא הוגשו התנגדויות כאלו, הרי שצו קיום הצוואה מונפק, ורכושו של הנפטר מחולק בהתאם לנוסח הצוואה.

במידה ולא קיימת צוואה בעלת תוקף משפטי

במקרים בהם המנוח לא הותיר מאחוריו צוואה כלל, או לחילופין הותיר צוואה שאינה עומדת בכללים שנקבעו בחוק, ומשכך אינה בעלת תוקף משפטי, הרי שחוק הירושה קובע כיצד יחולק רכושו של הנפטר, וזאת בהתבסס על "עיקרון הדם", לפיו ככל שאדם הינו בעל קרבת דם גבוהה יותר לנפטר, כך עולה זכותו לקחת חלק בחלוקת עזבונו של הנפטר.

עם זאת, חוק הירושה סוטה מעיקרון זה בכל הנוגע למעמדו של בן זוגו של הנפטר, אשר מוכר כבעל זכות עליונה לחלק עיקרי מעזבונו של הנפטר. מסיבה זו, וככל שבן הזוג עודנו בחיים, החוק קובע כי מחצית משוויה הכולל של הירושה יועבר לידיו, כאשר המחצית השנייה מחולקת באופן שווה בין צאצאיו של הנפטר. חשוב לציין, כי מעמדו של ידוע בציבור שווה לחלוטין למעמדו של בן זוג במסגרת קשר הנישואין, ומשכך אף הוא זכאי למחצית משוויה של הירושה.

מקרה נוסף, בו חוק הירושה סוטה מעיקרון הדם ביחס לחלוקת רכושו של הנפטר, הוא בכל הנוגע לילדיו המאומצים של הנפטר, אשר לכאורה אינם מקיימים קשר דם לנפטר. חרף זאת, חוק הירושה מבהיר כי מעמדם של ילדיו המאומצים של הנפטר זהה למעמדם של ילדיו הביולוגים בכל הקשור לדיני הירושה, ומשכך הם זכאים לחלק שווה במסגרת חלוקת עזבונו של הנפטר.




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>